חב` ש.כ. מאגרי אנוש בע"מ נ' טלמון

פסק דין

מבוא

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבע בגין רשלנות של עורך דין כלפי חברה, אשר אף לטענתה, לא שכרה את שירותיו.

התובעת הייתה נושה בחברה בשם "מיצר פיתוח בע"מ" (להלן" "מיצר"), ואף קיבלה לטובתה פסק דין כנגד חברת מיצר. חברת מיצר לא כיבדה את פסק הדין, והתובעת פתחה כנגדה בהליכי הוצאה לפועל. הליכים אלה, בהוצאה לפועל, הובילו להסכם פשרה בין הצדדים, אשר כלל תניה הקובעת כי כאשר תרכוש ותקבל חברת מיצר זכויות במקרקעין, אותן התכוונה לרכוש, ירשום עורך דין מטעם חברת מיצר שעבוד על נכס מקרקעין, אשר ישמש כבטוחה לטובת התובעת. התובעת טוענת, כי הנתבע, אשר היה עורך דין של חברת מיצר לא רשם שיעבוד לטובתה, כשם שהתחייב ויכול היה, ואז נכנסה חברת מיצר להליכי פירוק אשר מנעו את הרישום לטובתה. כתוצאה מכך, טוענת התובעת, איבדה את נכס המקרקעין כבטוחה, נוצר לה נזק כספי, והכול בשל רשלנותו של הנתבע.

מאידך, טוען הנתבע, כי מעולם לא שימש עורך דין של התובעת, לא לקח חלק במשא ומתן בין התובעת לחברת מיצר בקשר עם הסכם הפשרה, וממילא בהסכם הפשרה נכתב כי ירשם שיעבוד רק לאחר שחברת מיצר תקבל לידיה, ברישום, את כל הזכויות בנכס המקרקעין האמור, דבר אשר לא התרחש עובר למינוי המפרק, ומכאן נשמטת כל טענה להפרה או רשלנות מצידו.

טענות הצדדים

מטעם התובעת הצהיר מר מיקי שפיר, מנהלה של התובעת.

מר שפיר הצהיר כי בשנת 2004 הגישה התובעת תביעה כנגד חברת מיצר פיתוח בע"מ (להלן: "מיצר") ואילו הנתבע הינו עורך דין עצמאי, המתמחה בתחום המקרקעין, התחייב לספק לתובעת שירותים משפטיים.

מר שפיר הצהיר כי במסגרת ההתקשרות בין התובעת ומיצר, העניקה התובעת למיצר שירותי קרקע וגייסה עבורה עובדים זרים מחו"ל.

מר שפיר הוסיף והצהיר, כי עקב מחלוקת בין התובעת למיצר בדבר התשלומים המגיעים לתובעת, הוגשה נגד מיצר תובענה אשר התקבלה, וחייבה את מיצר בתשלום 1,743,672 ₪, אך משלא שולם החוב נשוא פסק הדין, פתחה התובעת תיק הוצאה לפעול כנגד מיצר.

עוד הצהיר, כי בין מצבת הנכסים של מיצר, אשר בגינם הוטל עיקול במסגרת תיק ההוצאה לפועל, היה גם מחצית הזכויות בנכס מקרקעין גוש 10834 (להלן:" נכס המקרקעין").

כן הצהיר מר שפיר, כי ביום 25.6.07, לאחר הטלת העיקולים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו, מיצר ישלמו את חובם בתשלומים, וירשמו שיעבוד לטובת התובעת על נכס המקרקעין, לצורך הבטחת התשלומים.

מר שפיר הצהיר כי לתובעת ולמנהליה לא היה ניסיון רב בתחום המקרקעין, ועל כן, דרשו כתנאי לביצוע ההסכם, כי עורך הדין מטעם מיצר, הנתבע, ייתן את התחייבותו האישית לרישום שעבוד בנכס המקרקעין לטובת התובעת.

כן הצהיר מר שפיר כי ביום 6.7.08 הגישה מיצר בקשה להסדר נושים, ואז התברר לו, מבקשת הפירוק, כי נרכשו בנכס המקרקעין מלוא הזכויות, וכי רשום על הנכס שעבוד ספציפי אחד בלבד לטובת הבנק הבינלאומי בסך של 1,600,000 ₪.

מר שפיר הצהיר כי ביום 21.9.08 נשלח מכתב לנתבע, ובמסגרתו התבקש לשלם לתובעת בסך 830,000 ₪, שכן הסכום שנותר בקופת הפירוק מנכס המקרקעין הינו סך 900,000 ₪. ברם, משלא נרשם השעבוד בדרגה שנייה לטובת התובעת, לא זכתה למעמד של נושה מובטח, לפיכך, עתידה היא לקבל סך מוערך של 70,000 ₪. מר שפיר הוסיף כי אילו נרשם השעבוד כאמור, הייתה זוכה התובעת, ביתרת הכספים למימוש מקופת הפירוק בסך 900,000 ₪ כנושה מובטח.

מר שפיר הוסיף כי ביום 2.10.08 נשלח מכתב מאת הנתבע, לפיו נטען כי הנכס טרם נרשם על שם מיצר, ומשכך לא ניתן לבצע את רישום השעבוד במדרגה שנייה כאמור על פי התחייבותו.

מר שפיר הצהיר כי בקשת הפירוק של מיצר קובעת, כי ביום 22.1.08 נחתם הסכם בין מיצר לבין מי שהייתה בעלת מחצית הזכויות הנותרות בנכס המקרקעין, היא חברת יבולי בע"מ, למכירת הזכויות למיצר, וכי הליך זה הושלם, ומיצר מחזיקה בכ – 602 מ"ר משרדים בנכס המקרקעין. עוד הצהיר כי ביום 20.11.07 נשלח מכתב החרגה של בנק הבינלאומי לגבי זכויות המוכרת, חברת יבולי בע"מ, בנכס כנגד פירעון ההלוואה האפותקאית

כן הצהיר כי ארבעה חודשים קריטיים חלפו מאז רכישת הזכויות על ידי מיצר ועד להגשת בקשת הפירוק על ידה, ובכל הזמן הזה לא טרח הנתבע, כמי שנתן התחייבות אישית, לרשום בטוחה כלשהי בנכס המקרקעין לטובת התובעת, ולמצער ליידע אותה בדבר התקדמות רכישת הזכויות.

מר שפיר הצהיר כי הנתבע ידע בעת עריכת הסדר הפשרה כי חברת מיצר נמצאת חדלת פירעון, ומשכך, התרשל גם מבחינה הזו.

הנתבע, עורך הדין יהודה טלמון, עשה תצהיר עדות ראשית להגנתו.